אייל מימרן 519661
חטיבת הצנחנים unit of fallen סמל ראשון
חטיבת הצנחנים

אייל מימרן

בן אסתר ואילן

נפל ביום
נפל ביום כ"ח בסיון תשפ"ד
4.7.2024

בן 20 בנופלו

סיפור חייו


בנם של אסתר ואילן. נולד ביום כ"ה באייר תשס"ד (16.5.2004) בנס ציונה. אח קטן לדניאל.

אייל גדל והתחנך בנס ציונה, למד בבית הספר היסודי "ניצנים" ובבית הספר העל-יסודי השש-שנתי "גולדה מאיר" בעיר. הוא בחר במגמת תיאטרון ותקשורת וסיים את לימודיו בהצטיינות.

נער שמח עם תאווה אדירה לחיים, ברוך כישרונות ובעל תחומי עניין ותחביבים רבים. אחרי שעות הלימודים, הצטרף כחניך לתנועת הנוער "הצופים" ובהמשך שימש כמדריך. אהב לצלם, לקרוא ספרים, לטייל ברחבי הארץ, נהנה לעשות ספורט ולרוץ וגלש בים בקביעות, בכל מזג אוויר.

הוא היה סקרן מאוד, התעמק בתחומים שעניינו אותו ועשה הכול ביסודיות, במקצועיות ותוך דבקות במשימה. המשפט "מחשבה יוצרת מציאות" הוביל אותו, והוא יישם אותו בחייו כמנוע להשגת מטרותיו.

עניין רב מצא בתחומי הבישול והאפייה, וכחובב פיצות מושבע הפך למומחה לבצקים. הוא עבד במספר פיצריות, התנסה וחקר עד שהגיע למתכון המושלם, ובגיל חמש-עשרה בלבד הקים עסק לאפיית פיצות, אותן מכר בכל אזור מגוריו.

במעט הזמן הפנוי שנותר לו, נהג לארגן מסיבות לחבריו הרבים, שאהבו אותו מאוד והעניקו לו את תואר "מלך השכבה". בסוף כיתה י"ב, לקח חלק מרכזי בארגון נשף הסיום השכבתי.

לקראת סיום התיכון והגיוס לצבא, השקיע באימוני כושר קרבי במטרה לשרת בתפקיד קרבי משמעותי.

ב-8.12.2022 התגייס לצה"ל, עבר קורס חובשים ושירת כחובש קרבי בפלוגה ב' של גדוד 101, חטיבת הצנחנים. הוא אהב את הפלוגה ואת הצוות, התגאה בתפקיד שקיבל ושמח על הזכות לתרום למדינה. מפקדיו תיארו אותו כלוחם וחובש אמיץ, דייקן ומסור, וכאדם אותנטי, מיוחד, מוכשר ויצירתי.

בתקופת הצבא התחזקה חיבתו לקריאת ספרים, ובכל יציאה הביתה לקח איתו לבסיס ערמת ספרים חדשה, ממנה חילק גם לחבריו.

אייל היה אדם טוב לב ומלא בנתינה, בעל חיוך כובש, פנים מאירות ויכולת לראות את האחר ולגעת בליבו. תמיד אופטימי, שראה את חצי הכוס המלאה ואף נהג לומר שהמילה "חכם" היא ראשי תיבות של - חצי כוס מלאה. בכל אשר עשה הצטיין ושאף להמשיך ולכבוש מטרות נוספות, ולהגשים שאיפות וחלומות רבים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

אייל נלחם עם חבריו לגדוד בכל הגזרות, מרצועת עזה שבדרום ועד לגבול עם לבנון, שאליו התפשטה המלחמה מיומה הראשון.

לאורך חודשי הלחימה ניהל יומן ובו כתב, בין היתר: "התנדבתי לצנחנים ונשלחתי כדי שאוכל תמיד לעזור, לסייע ולתת מעצמי לחבר ולפלוגה". עוד כתב: "אנחנו לא יכולים לחזור אחורה ולשנות את ההתחלה, אבל אנחנו יכולים להתחיל מאיפה שאנחנו עכשיו ולשנות את הסוף".

לצד תיעוד מחשבותיו, רגשותיו ושגרת היומיום במלחמה, כתב גם סיפורים קצרים וטקסטים מלאי תובנות ומוסר השכל. חלומו היה לאגד את הטקסטים הנבחרים ולהוציא לאור ספר.

ביום חמישי, 4.7.2024, יצא עם הגדוד לפעילות מבצעית בשכונת שג'אעיה שבעיר עזה. במהלך הפעילות נתקל הכוח במחבלים, ובמקום התפתח קרב. אייל לחם בגבורה ובחירוף נפש, עד שנפגע ונהרג.

סמל אייל מימרן נפל בקרב ביום כ"ח בסיוון תשפ"ד (4.7.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנס ציונה. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

אימו, אתי, ספדה לו: "איילי שלנו, ילד חכם ומוכשר. זה נראה שידעת שזמנך היה קצוב וניצלת כל דקה. היה לך דף מטלות. אי אפשר היה לעצור אותך, לא נחת... ילד אהוב שלנו, נתגעגע לחיוך שלך, לשמחת החיים שלך... אני מצדיעה לך, גיבור שלנו".

אחיו הגדול, דניאל, ספד: "איך יכולת להשאיר אותי בעולם הזה בלעדיך? עוד שבועיים היית אמור לצאת לרגילה של שבועיים והיינו אמורים להוציא יחד רישיון לאופנוע. איך כל פעם שהיית בבית היית קם בשש בבוקר לצאת לגלוש? כמה אנרגיות היו לך? כשרק היית חוזר הביתה מהצבא היית ישר הולך לטייל בכל הארץ... אני אזכור אותך לעד אח שלי הגיבור".

אייל מונצח באנדרטת הצנחנים הסמוכה לבסיס תל נוף.

הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של תנועת הנוער "הצופים".

חבריו לפלוגה ערכו מסיבת שקיעה לזכרו.

בבית הספר היסודי "ניצנים" שבו למד, יזם הצוות פרויקט הנצחה בשם "המטבח של אייל". במסגרת הפרויקט, לומדים התלמידים להכין מאכלים שונים, בהם המתכון המפורסם לפיצה של אייל.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_mimran.


מקום מנוחתו


בית העלמין הצבאי נס ציונה

חלקה: 4שורה: 2 קבר: 2

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון